קטן קטן אבל עקשן: סיכום החודש הסגול- נובמבר

איך חגגתי את חודש המודעות לפגים? השתתפתי בטיפול בפג בשבוע 22. הראשון שפגשתי, שעושה רושם שיש לו סיכוי טוב! איך התקבלה ההחלטה לטפל בו? למה זה ממש משמעותי בשבילי באופן אישי? ומה בטיפול בארצות הברית יכול לגרום לזה להצליח?

שבוע 22?

בישראל לא מטפלים בתינוקות בשבוע הזה, אלא מחממים אותם ומשאירים בחדר בצד בפגיה בהשגחת אחות עד שהם נפטרים. החל משבוע 23 נותנים להורים בחירה האם לטפל או לא. בבתי חולים מסויימים בארצות הברית, הבחירה ניתנת להורים כבר משבוע 22.

איך נפלה ההחלטה לטפל בו?

גם כאן האמת, לא ממש מטפלים בשבוע 22. זאת אומרת בארצות הברית בכלל, זה קיים, אבל במוסד הספיציפי שאני עובדת בו, עדיין לא היו הצלחות גדולות בתחום. המשפחה הזו התעקשה מאוד, שהוחלט שכן לטפל.

למה אני לוקחת את זה אישית כל כך?

במשך השנים, יצא לי להיות עדה לעשרות תינוקות בשבועות האלו שהגיעו לפגיה להשגחה ללא טיפול. אין דבר נורא מלצפות בחוסר ישע ביצורים הקטנים האלו בוכים בלי קול, ואני לא יכולה לעזור להם. זה משאיר שריטה לכל החיים. ולא משנה שאני יודעת שגם אם הם ישרדו, יהיה להם חיים מאוד מורכבים והרבה תחלואה. להיות שותפה במערכה על החיים של הקטנטנן הזה, זה שווה בשבילי המון, כמו תשובת משקל על כל אלו שלא יכולתי לעזור להם.

למה כאן יש סיכוי שטיפול בתינוק כזה יצליח?

נתחיל מנתון חשוב ביותר- בתינוק מטפלת אחות ביחס של 1:1. זה משהו שדי נדיר למצוא בארץ. יש לו רופא בכיר וגם אחות מומחית (Nurse practitioner) שנמצאים במחלקה, לכל אפצ'י שלו, 24/7. גם את זה, די קשה למצוא בארץ. יש לו חדר פרטי, ההורים שלו איתו בחדר כמעט 24/7 מרגע שהוא נולד, יש להם מיטה בחדר שלו, שזה גם למיטב ידיעתי אין בארץ. הוא מקבל חלב אם מתרומה דרך בנק חלב אם (שלצערנו עדיין לא ממש מתפקד בארץ) ועוד דבר חשוב, הוא ממוצא אפריקאי אמריקאי, שזה מחקרית מעלה את סיכויי ההישרדות שלו.

כמה הוא שוקל?

בשפל הוא הגיע ל400 גרם. אבל זה עולה ויורד. עכשיו הוא סביב 700 גרם. הוא כבר עולה כיתה.

מה חדש בטיפול בתינוק כזה?

על פי הגישה הרווחת כיום, התינוק הועבר מיידית להנשמת high frequency, שנחשבת כמעלה סיכויי השרדות ופחות טראומטית לריאות. התינוק מרגע הלידה ועד היום עדיין על ההנשמה מסוג זה. טפו טפו…..

מה קרה בחודש הזה?

עמותת לה"ב קידמה דיון בכנסת בנוגע לפעילות בנק חלב אם, שעדיין לא קרם מספיק עור וגידים בארץ. מחכים לשמוע בשורות טובות! אפשר לעקוב אחרי לה"ב בפייסבוק לעדכונים בתחום. אז לרגל סיום החודש שלהם, נברך את כל הפגים, שתרומת חלב אם תהיה נגישה לכל פג שזקוק לה בכל מקום בעולם. זה באמת לא לוקסוס! מכל הלב,

גילי