5 טיפים למעוכבי שחרור

1. הזנה: קודם כל, את יכולה לשכנע את אמא להניק. בדרך כלל בזמן הנקה התינוקות עושים פחות דסטורציות. רק את בתור אחות יכולה לוודא שזה באמת קורה, לעודד את אמא ולמנוע מתן של בקבוק מיותר.

במידה ואין אפשרות כזו מכל סיבה, חשוב שתתני את הבקבוק בזהירות ותזהי תחילת השתנקות לפני שהיא הופכת לדסטורציה אמיתית.

2. רישום טכני: המנעי מרישום יתר של דסטורציות לא אמינות– תינוק שהזיז את הרגל, השתעל בזמן המדידה או מד סטורציה שנפל. גם ערכים גבוליים כמו 85 אפשר להימנע מלרשום אם הם היו קצרים ולא גרמו לצפצוף של המכשיר, ללא שינוי צבע ולא נראה לך שזה היה אמין.

3. סוג הפורמולה: מותר לך גם להפגין יצירתיות וראש גדול ולהציע לרופאים לחשוב על פורמולות מוסמכות למניעת פליטות ודסטורציות. לפג מתאים להשתמש בתמ"ל פגים מבושל עם קורנפלור (של העוגות). זו תרכובת שאפשר להכין גם בבית עם קצת אינטיליגנציה. הבעיה בקורנפלור היא שהוא לא מתאים להסמכת חלב אם והוא מאוד משביע, אז לפעמים יהיה לפגפגון יותר קשה לסיים כמויות. אפשרות מומלצת היא שילוב הנקה עם תמ"ל מוסמך וכך להנות מכל העולמות – פחות דסטורציות, יותר עליה במשקל והשלמת חסרים תזונתיים. מקובל לחכות עד שהפג מגיע לשבוע 38 – 37 לפני שמנסים תרכובת כזו משום שעד אז רוב הפגים מצליחים להשתחרר גם בלי מניפולציות.

לתינוק שנולד בזמן עדיף להציע אינפמיל ar שהיא תרכובת לתינוקות בשלים, בלי עודף הקלוריות של קורנפלור. הפורמולה מכילה שבבי עמילן כך שבזמן המתן היא נוזלית ובבטן הופכת לסמיכה וכך נמנעת חזרת אוכל ודסטורציה.

4. אביזרי עזר: אפשרות שנויה במחלוקת שתוכלי להציע בנוסף היא שחרור עם אביזרי ניטור כמו מוניטור או מד סטורציה. האופציה בשימוש בעיקר במקרים קיצוניים כמו תינוק term שנתקע בפגיה חודש וחצי או פג שנמצא בפגיה עדיין בשבוע 45 כשזו הבעיה היחידה שלו.

5. הדרכה: אפשר לנסות לשים לב באילו שעות יש יותר דסטורציות ומי מאכיל כשהן קורות, לפעמים רק צריך ללמד את אמא לזהות דסטורציות לפני שהן קורות ולהוריד את הבקבוק בזמן וכבר פתרנו את הבעיה. לתינוק שעושה דסטורציות בלילה אפשר לשכנע את אמא להניק רק בלילה או לתת תמ"ל מוסמך רק בלילה.

והעיקר, להפעיל את הראש ולהיות יצירתיות ואקטיביות, כי את המלאך השומר של המתוקים ואת יכולה לעזור המון!