הורים לפג? ייתכן שגם אתם סובלים מפוסט טראומה

יצא לך להיתקל בסופרמרקט, באבא לפג, הנבהל עד עמקי נשמתו מצפצוף הקופה הרושמת? פגשת אמא  שהתקשתה לחבק את התינוק שלה? האם חווית דכאון וקשיי שינה, כאמא לפג? כל אלו ועוד, עלולים להצביע על הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) כתוצאה מהורות לתינוק בפגיה.  נושא שנמצא לרוב מתחת לשטיח. אך עבור מי שחווה אותו, הוא מציאות קשה ומשמעותית.

מה זה PTSD?

הפרעת דחק פוסט טראומטי (PTSD) הוא התפתחות של סימפטומים לאחר חשיפה לאירועים טראומטיים. האדם מגיב לאירוע  בפחד וחוסר אונים. הוא חווה מחדש את האירוע שוב ושוב ומנסה להימנע מכל דבר שיזכיר לו אותו. נפוץ לדבר על PTSD בהקשר של חיילים השבים ממלחמה.

במה הפגיה דומה לחזית?

הולדת פג עלול להוביל לתחושות חוסר אונים. התחושה לעיתים מקושרת לפגיה עצמה. ובכך הפגיה הופכת למעין "חזית במחלמה". בחזית זו, הפגים נלחמים על חייהם.

הפגיה היא סוג שונה של טראומה, היא אינה "אירוע טראומטי בודד" כגון תאונת דרכים או תקיפה מינית. בפגיה, אירועים טראומטיים ומלחיצים, הינם המשכיים: הבריאות השברירית של התינוק, תינוקות שכנים המידרדרים להחייאה, מטר של חדשות רעות בנוגע למצבו הבריאותי של התינוק וסיכויי ההשרדות שלו.

הרעשים, הצפצופים, החולי והמוות. חוסר הוודאות האופפת את כתלי המחלקה, בנסיון לשער איזה תינוק לא ישרוד ומי ישתחרר הביתה בריא ושלם?

"מי יחיה ומי ימות, מי בקיצו ומי לא בקיצו"

מה גורם להורים לפגים לסבול יותר מפוסט טראומה?

האמהות, מתארות לעיתים קרובות אשמה, כאילו שהן איכשהו אכזבו את התינוק בכך שילדו אותו מוקדם. (למרות שהן לא יכלו לעשות דבר בנידון). הן מתארות גם תחושות של חוסר תועלת וחוסר אונים מול הצוות הרפואי המומחה.

רק בשנים האחרונות התחילו להבין שהפחד, הלחץ והחרדה שהורים בפגיה נושאים איתם אל מחוץ לפגיה, גורמים בעתיד להתפתחות של הפרעת דחק פוסט טראומטית. גורם מוכר נוסף להתפתחות PTDS, הוא שילוב של טראומה נפשית, עם מצב של תשישות נפשית ופיזית קודם לאירוע. תשישות כזו, היא מצב נפוץ בקרב הורי פגיה, קודם להולדת הפג.

איך זה מרגיש להגיד "לילה טוב" לפג שלך?

כשהורה עוזב את התינוק בפגיה, הוא אינו יודע : מה הוא ימצא כאשר יחזור? פגים עלולים לחוות הדרדרות כלשהי במצבם, במהלך האשפוז בפגיה. הורה שנפרד מתינוקו בערב, עלול לחזור בבוקר ולגלות שהיה שינוי לרעה. כל בשורה כזו גורמת לחוויה של אבל ותחושת חוסר אונים מחדש. הורים בפגיה, חווים תהפוכות פתאומיות כאלו לעיתים קרובות. אין להם אפשרות לשלוט על המצב, אין אפשרות למידע בזמן אמת.

כבר היו לי הורים שממש צעקו עלי כשהוספתי חמצן לתינוק שלהם לאחר הדרדרות נשימתית. לכאורה, התנהגות מוזרה. התינוק שלכם לא נושם טוב, מבחינה רפואית הוא זקוק לחמצן. מה ההגיון לכעוס ולהתנגד? אבל הם פשוט לא יכלו לשאת עוד הדרדרות במצב ואובדן שליטה.

 

מהם הסימנים לPTSD ?

סימנים פיזיים :

רגישות לרעש, סיוטי לילה, תגובות בהלה, קושי בהרדמות, בעיות בריכוז. פגיעה בתהליך הזיכרון, אגרסיה, נטייה להתאבדות ואימפולסיביות.

סימנים נפשיים:

1. חוויה חוזרת של האירוע הטראומטי
2. הימנעות והתרחקות מכל דבר שעלול להזכיר את האירוע הטראומטי וקשיים בזכירה של היבטים חשובים של האירוע הטראומטי. (לא רוצים להכנס לפגיה, לא שומרים תמונות מהפגיה)
3. קרירות רגשית
4.  סף גירוי נמוך, חוסר יכולת לסבול רעש והתפרצויות זעם.
5. הפרעות רגשיות, כגון דיכאון. ומעל לכל, חרדה!

איך מתבטאת הטראומה אצל הורים לפגים?

הורים סיפרו שכאשר חזרו לפגיה לביקורת שגרתית במרפאת פגים, הרגישו דפיקות לב, סחרחורת, וכאבי ראש. הורים רבים נמנעים מביקור חוזר במחלקה ואפילו עוברים לבית חולים אחר לטיפול רפואי ולידות בעתיד. שמעתי סיפורים של הורים שאפילו ישנו עם נעליים מפחד שיקראו להם בלילה לפגיה.

הורים לפגים מספרים, שעד גיל מבוגר, הם נלחצים מאוד מכל שיעול קל או חום, באופן שאינו פרופורציונאלי. (הילד בן 30, יש לו חום גבוה…)

יש לי חברה טובה מהלימודים, שילדה בשבוע 28. עד היום (7 שנים לאחר מכן), היא מדברת על הפגיה כמעט כל יום. מהאופן שבו היא חיה את הדברים, מי ששומע אותה, חושב שזה קרה אתמול. עוד לפני שאי פעם ביקרתי בפגיה, היא הפכה את הפגיה למאוד מוחשית בשבילי. הסיפורים שלה, הם שהובילו אותי לחפש עבודה בתור סטודנטית בפגיה.

מחקרים בנושא פוסט טראומה בקרב הורים בפגיה

הורים לפגים לא נסקרים באופן שגרתי לPTSD במהלך או לאחר אשפוז בפגיה. מחקר בודד שנערך בקרב הורי פגיה הראה ש33% מהאבות ו 9% מהאמהות בפגיה סבלו מסימני הפרעת דחק פוסט טראומטית. הפרעת דחק בקרב הורי פגיה עלולה להתחיל גם לאחר זמן רב. נשים נוטות יותר לחוות את התסמינים, בזמן הסמוך ללידה.

והאבות?

בגיל ארבע חודשים, אבות הינם בסיכון גבוה יותר.

כלומר, שלאחר השחרור הביתה, נפוצה בעיקר התפרצות הופעת התסמינים אצל האבות. ד"ר ריצ'רד שואו, מסביר שייתכן והמצב נובע מנורמות מגדריות,

לפיהן הגברים יתמכו בבנות זוגן החוות טראומה. אך שלושה חודשים לאחר מכן, כשהאמהות מחלימות, זה הזמן שבו לאבות "מותר גם להתפרק".

סיפורה של קלי קאליי – מייסדת קבוצת התמיכה הגדולה בעולם להורי פגים Hand to Hold

קלי, תושבת טקסס שבארצות הברית, ילדה את בנה הבכור בשבוע 24. הוא נאלץ לעבור 3 ניתוחים עד גיל שנה. ביתה השניה, נולדה גם היא פגית בשבוע 34, וסבלה מהפרעה המטולוגית מסוכנת. קלי סבלה מחרדה במהלך האשפוז וגם לאחריו. היא אובחנה כסובלת מהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) רק כשבנה היה בן 5.

"להודות שאתה סובל מסימפטומים של הפרעה טראומטית זה לא דבר פשוט" היא מספרת, "הרגשתי אשמה ברגשות אלו, כאילו שהייתי צריכה לשלוט בהם משום שבני חי. איך יכולתי להיות כל כך עצובה ורגשית כשבני החלים והשתחרר? רציתי ששום הורה בפגיה לא יצטרך להרגיש בודד כפי שאני הרגשתי"

העמותה שהקימה מתאמת בין הורים מתנדבים, שעברו הכשרה פסיכולוגית – "הורים בוגרי פגיה" להורי פגים הזוקקים לתמיכה. העמותה משתדלת לקשר בין הורים לפגים עם מצבים רפואיים דומים. העמותה מונה 200 מתנדבים. והיא פעילה בארצות הברית, אנגליה, דרום אפריקה, קנדה, איי הבתולה, יפן ופורטו ריקו. בנוסף העמותה מקיימת מתן שירות פסיכולוגי מקצועי למשפחות הפגיה והנחיית קבוצות תמיכה, ב 3 בתי חולים בטקסס, מדינת הולדתה.

קלי מסבירה עקרונות לאבחון וטיפול PTSD בקרב הורים בפגיה בסרטון הבא ביוטיוב ובסדרת הסרטונים שלה באתר האינטרנט של העמותה

מה לעשות אם אני מזהה הורה לפג המראה סימנים לPTSD?

קודם כל, לעודד מודעות ושיחה פתוחה וכנה בנושא. חשוב לזכור שאין מה להתבייש בקושי נפשי, כפי שאין מה להתבייש במחלה גופנית. גם אם אין לכם אישור כניסה לפגיה, יש דרכים רבות לעזור למשפחה ולתמוך. לפג יש מספיק מי שמטפל בו. להורים – אין! אוכל מפנק והתעניינות כנה, יכולים להיות אי של שפיות בזמן קשה שהורים עוברים. אל תתנו להם לעבור את זה לבד!

זכרו שאבות הם בסיכון לפתח פוסט טראומה יותר מאמהות, אך באיחור.

אם זיהיתם הורה כזה, בנוסף לתמיכה שאתם מסוגלים להעניק לו, הפנו אליו את העובדת הסוציאלית של הפגיה. היא תוכל לבדוק את המצב באופן מקצועי, ולהפנות לקבלת העזרה הדרושה. קבלת תמיכה וטיפול מקצועיים יכולים להקל על המשפחות ולפתור האת הבעיה בעודה בחיתוליה.

הם יודו לכם מאוחר יותר.

מכל הלב, גילי

 

 

מקורות

Sadock, B. J. & Sadock, V. A. (2007). Kaplan & Sandock's synopsis of psychiatry.

(10th ed.). Philadelphia: Wolters Klower, Lippincott Williams Wilkins.

אליצור, א. טיאנו, ש. מוניץ, ח. ונוימן, מ. (2006) .  פרקים נבחרים בפסיכיאטריה (מהדורה רביעית)

(342-332). אוניברסיטת ת"א, ישראל: הוצאת פפירוס.

1. the unrecognized warzone: addressing PTSD in NICU parents – abclawcenters
2. The New York Times – For Parents on NICU, Trauma May Last
3. The Mighty – We Need to Talk About PTSD in NICU Parents
4. The Atlantic – The Trauma of Having a Newborn in the NICU
5. J Multidiscip Healthc – Postpartum depression screening in the Neonatal Intensive Care Unit: program development, implementation, and lessons learned
6. J Obstet Gynecol Neonatal Nurs – Posttraumatic stress symptoms in mothers of premature infants
7. Psychosomatics – The relationship between acute stress disorder and posttraumatic stress disorder in the neonatal intensive care unit
8. Hand to Hold – Understanding PTSD: When the Stress of the NICU Persists