מבחן אמריקאי: 2 מבחנים שפגים אמריקאים עוברים באופן שוטף וישראלים – לא!

2 מבחנים שמבוצעים לכל תינוק בפגיה. בדיקת לאיתור הפסקות נשימה בתנוחת ישיבה בסלקל ובדיקת סקר למומים לבביים. למה עורכים את הבדיקות? מה קורה אם נכשלים בהם? והאם נראה אותם בקרוב בישראל?

מבחן כסא בטיחות

במבחן זה בודקים את היכולת של התינוק להשאר בתנוחת ישיבה בסלקל במשך שעה וחצי על בטן מלאה, ללא הפסקות נשימה. המבחן נערך לכל תינוק שמשקלו פחות מ2.5 קג או שהוא בן פחות מ37 שבועות או על פי בקשת הרופא. כלומר, המבחן נערך לכל תינוק שהוא בסיכון גבוה להפסקות נשימה.

ההורים מתבקשים להביא את כסא הבטיחות שבו הם הולכים להשתמש, כך אנחנו גם מוודאים שבאמת יש כסא בטיחות, שהוא בתוקף ושההורים יודעים כיצד לחגור את התינוק בתוכו.

איך מתבצע המבחן?

התינוק אוכל ומייד בסיום הארוחה מושיבים אותו בסלקל, חגור בחגורת בטיחות, ללא שמיכות או כריות שאינם חלק מהכסא.
התינוק מחובר למד סטורציה והאחות עוקבת במשך שעה וחצי שאכן התינוק נושם היטב ואינו מציג שום "דסטורציות" – ירידות בסטורציה, או חמור מכך, הפסקות נשימה וירידות בדופק.

בפגיה שלנו כל התינוקות מחוברים למוניטור מרכזי, אז הם יכולים להשאר בחדר האשפוז שלהם. האחות יושבת בחוץ וצופה במוניטור. לעומת זאת, במחלקת תינוקות, המבחן נערך עם מד סטורציה פשוט, האחות צריכה להשאר בתוך החדר במשך שעה וחצי.

היות וכל התינוקות שלנו נמצאים בביות מלא, האחות לא רוצה לפגוע בפרטיות של היולדת ולשבת לה על הראש במשך שעה וחצי. לרוב, לוקחים את התינוקות לחדר טיפולים ועורכים שם את המבחן.

מה קורה אם התינוק נכשל במבחן?

לא פעם התינוקות נכשלים במבחן ונאלצים להשאר עוד 24 שעות לפני עריכת מבחן חוזר.
במקרים האלו, ההורים הבינו את חשיבות העניין ולא התמרמרו, הם הבינו שעדיף להשאר עוד יום בהשגחה ולא לסכן את התינוק בסיטואציה שתקשה עליו לנשום.

אם התינוק נכשל במבחן פעם שניה, עורכים בירור מקיף יותר, הכולל אקו לב ובדיקות נוספות. במידה והבדיקות כולן תקינות, ממתינים עוד 48 שעות ועורכים את הבדיקה בפעם השלישית. אם התינוק נכשל בבדיקה בפעם השלישית, ההורים יקבלו הנחיה שלא להושיב אותו בסלקל אלא לרכוש מיטת כסא בטיחות "car seat bed" שבה התינוק חגור בשכיבה מלאה.

לא משחררים תינוק בלי מבחן כסא הבטיחות. פעם קרה שתיעדתי במחשב את תחילת המבחן ושכחתי לרשום את שעת סוף המבחן והעובדה שהתינוק עבר אותו. התקשרו אלי הביתה במיוחד כדי לברר מה שעת סיום המבחן ולוודא שהתינוק אכן עבר אותו. רק לאחר מכן, הסכימו לשחרר אותו.

מתי בישראל?

למה המבחן הזה נערך בארצות הברית ולא נערך בישראל? ואיך הפגים הישראלים לא מציגים הפסקות נשימה פתאומיות בזמן ישיבה בסלקל? שאלה נהדרת! אולי זה עניין של זמן עד שייכנס המבחן גם בישראל. אולי הישראלים נוסעים פחות זמן ברכב עם תינוקות, בגלל מרחקים קצרים יותר. ואולי פשוט מחכים ללמוד בדרך הקשה, כמו בהרבה מקרים.

אולי זה עניין של יכולת כח אדם, שהוא בעיני הבעיה המרכזית בסיעוד הישראלי. כשעבדתי בישראל דיקלמתי את המשפט הזה כמו כולם. רק אחרי שעבדתי כאחות בארצות הברית עם יחס מטופלים נמוך יותר, הבנתי כמה שזה באמת משמעותי ומשפיע על כל פרוטוקול והחלטה.

מבחן CCHD

מבחן זה נערך לכל תינוק, בריא או חולה לפני השחרור. המבחן הוא פשוט מאוד, מחברים מד סטורציה על יד ימין במשך חמש דקות ורושמים את הסטורציה שהופיעה ברוב הזמן.
אחר כך מעבירים את מד הסטורציה לאחת הרגליים ומתעדים באותו אופן. אנחנו רוצים לראות שאין הבדל גדול בין הסטורציה ביד ימין לבין הרגל הנמדדת ושהסטורציה תקינה באופן כללי.

מה המבחן בודק?

המבחן הוא מעין בדיקת סקר למחלות לבביות, Critical congenital heart disease. במקרה של הפרש גבוה בין יד ימין לאחת הרגליים, ייערך בירור קרדיולוגי מעמיק. בשלב ראשון – אקו לב.
המבחן הוא פשוט מאוד, לוקח עשר דקות בלבד ויכול לאבחן מומי לב בשלב מוקדם. ישנה חשיבות גדולה לאיתור מוקדם של מומי לב, משום שאם ניתן לתקן אותם לפני סגירת מעברי דם עובריים, ניתן למנוע נזק בלתי הפיך ללב ולמוח.
מבחן זה הוא חובה לכל תינוק שמשתחרר מבית החולים שבו אני עובדת. נתקלתי במספר תינוקות שנכשלו במבחן, אבל למיטב ידיעתי, בדיקות אקו לב שבוצעו בהמשך היו תקינות לכולם.
דווקא זה מבחן שנראה לי מאוד הגיוני ופשוט להכניס בישראל, והוא אכן יכול לעזור באבחון מוקדם, ואפילו להציל חיים.

המבחן הזה נלמד בבתי ספר לרפואה ולסיעוד בישראל, אבל הוא מבוצע לעיתים נדירות מאוד, בהוראת רופא בלבד, והוא לא חלק מצ'ק ליסט קבוע לכל תינוק כמו בארצות הברית.
למה? כנראה שזה שוב עניין של זמן או כח אדם.

מה יותר דחוף?

במהלך העבודה שלי בפגיה, נתקלתי כבר בתינוק שמבחן CCHD היה יכול להציל אותו אם היה נערך. אולי בהמשך אכתוב פוסט נפרד, כי זה באמת היה אירוע מכונן בשבילי כאחות וכאמא. בכל מקרה, בעיני מבחן CCHD הוא פשוט מאוד לביצוע והחשיבות שלו היא מאוד גדולה באבחון מומי לב.

החשיבות של ביצוע מבחן זה בישראל היא גבוהה, במיוחד עבור תינוקות שלא בוצע להם סקירת מערכות או בדיקות אולטראסאונד במהלך ההריון. ובישראל קיים אחוז גבוה של תינוקות כאלו לעומת ארצות הברית.

לעומתו מבחן כסא הבטיחות הוא הרבה יותר ארוך ודורש כח אדם, והתועלת שלו בהצלת חיים היא נמוכה בהרבה, לעניות דעתי.

בכנות, הרבה מהמטופלים באזורים שעבדתי בהם, לא מחזיקים רכב בכלל. הם נוסעים עם התינוק על הידיים במונית, או בכלל בעגלה באוטובוס. למרות החובה להביא כסא בטיחות לשחרור מבית החולים, בפועל זה לא תמיד מתבצע.

אל דאגה, התינוקות הישראלים אמנם לא ניגשים לשני מבחנים אלו, אבל יש להם הרבה בדיקות אחרות שבהם הם כן נבחנים. דוגמא לבדיקות אלו הן בדיקות סקר למחלות מטבוליות, בדיקות בילירובין, בדיקות רפלקסים ועוד.

אם אתם קוראים את הפוסט ואתם עובדים עם תינוקות, ממליצה להעלות למודעות את מבחן CCHD כבדיקה ששווה לבצע בכל מצב שמשהו לא נראה לכם, ולא לחכות רק עד שהרופא יחשוב על זה. זה יכול ממש להציל!

מכל הלב, גילי