מה ההבדל בין אשפוז פגפגון בטיפול נמרץ לעמדת ביניים?

פגיה ממוצעת בישראל מחולקת לעמדת טיפול נמרץ ולעמדת ביניים. לכל עמדה מגיעים תינוקות הזקוקים לטיפול שונה. המטרות בטיפול הינן שונות בין העמדות. בנוסף, תפקידכם כהורים בין העמדות הוא שונה בתכלית. קבלו הסבר מפורט על ההבדלים בין העמדות שיסדר לכם את הראש ואת האשפוז.

 

עמדת טיפול נמרץ

התינוקות

עמדת טיפול נמרץ מיועדת לפגים בשבועות קטנים יותר או במצבים יציבים פחות. לרוב הפגים שיגיעו לטיפול נמרץ נולדו מתחת ל33 שבועות. הגדרה אפשרית נוספת היא משקל. במשקל קטן מקילו וחצי צפוי להגיע לעמדת טיפול נמרץ. בדרך כלל מתחילים במשקל כזה במתן תמיסת הזנה תוך ורידית הנקראת TPN. גם פג שמצבו קשה או לא יציב יגיע לעמדת טיפול נמרץ (ט"נ). מדובר על מצבים כמו מומי לב, מצבים כירורגיים, או תינוקות עם מצוקה נשימתית קשה.

התינוקות בעמדת טיפול נמרץ יהיו לרוב מחוברים למכשירים וצינורות שונים. המצבים הנפוצים הם חיבור לעירוי נוזלים, תמיכה נשימתית, כבל סטורציה ומדבקות לניטור חשמלי של הלב. התינוקות ישכבו בתוך אינקובטור, או עריסה עם מחמם עליון כשהם ערומים. לרוב, התינוקות עדיין לא אוכלים דרך הפה אלא רק באמצעות זונדה או שאינם אוכלים דרך הפה כלל. במקרה כזה הם יקבלו את כל מרכיבי התזונה הנדרשים דרך הוריד.

האחיות

האחיות בעמדת טיפול נמרץ הן לרוב אחיות ותיקות יותר, עם הכשרה מיוחדת לטיפול הפגים במצבים כאלו. הן נקראות "אחיות עם קורס על בסיסי" או "אחיות יחידה". המעקב שהן מבצעות על התינוקות בעמדה הוא קפדני יותר ביחס לעמדת ביניים. המעקב יכלול, בין היתר, מדידת שתן מדוייקת (נא לא לזרוק את הטיטול המקרה שהחלפתם! הוא צריך להישקל!) ויותר בדיקות דם.

ההורים

תפקיד ההורים בעמדת הטיפול נמרץ הוא בעיקר קנגרו, אספקת חלב אם, ונוכחות. בשלב זה ודאי תהיו מבולבלים ותבקשו שיחות עם רופאים כדי לקבל הסברים ותשובות. בכל הכנסה או הוצאה מהאינקוטבור תצטרכו לקבקש עזרה מאחות ולא לנסות לעשות זאת לבד אם לא קיבלתם הוראה מפורשת לכך. האחות תוודא שהתינוק עטוף לשמירה על חום גופו. בנוסף היא תסייע בשמירה על הצינורות והכבלים במקומם על מנת שלא ייגרם נזק לתינוק בזמן ההוצאה.

ההמשך

במקרה שהתינוק מגיע למשקל הדרוש או לשבוע הדרוש או שמצבו התייצב, הוא יוכל לעבור לעמדת הביניים כהכנה לשחרור. אצלנו מדובר על קילו וחצי ושבוע 32. במקרים מסויימים, משיקולים שונים כמו חוסר מקום, התינוק ישוחרר ישירות מעמדת טיפול נמרץ.

 

עמדת ביניים

התינוקות

בעמדה זו התינוקות קצת בוגרים ושמנים יותר. ברובם נזקקים לתמיכה נשימתית מינימלית או שנושמים בכוחות עצמם. מצבם יציב והם נמצאים בהכנה לשחרור. האתגרים העיקריים שלהם כרגע הם שלושה. לימוד אכילה עצמאית דרך הפה, עליה במשקל וויסות נשימה בזמן אכילה ושינה. הניטור כאן יתבצע באופן אישי לכל תינוק וחלק מהניטור ייפסק. בדיקות יומיות של גזים בדם, ושקילות טיטולים פחות נדרשים כאן. הדגש הוא על מתן כלים להורים לתפקוד עצמאי בבית ואימון אכילה-תוך-כדי-נשימה.

התינוקות יהיו מחוברים לניטור סטורציה ולעיתים להזנה בזונדה. רוב התינוקות לא יהיו מחוברים לנוזלים וישכבו בעריסה מחממת או בעריסה רגילה. ההתקדמות של התינוק בשלב זה היא ממשית ומהירה. בכל יום תגיעו ותמצאו תינוק מפותח וגדול יותר מהיום הקודם.

האחיות

בעמדת ביניים לאחיות יש תפקיד מורכב ביותר. אמנם מדובר על אחיות צעירות יותר אך יש להן אחריות רבה. הן מנסות לתת מקום והדרכה להורים תוך כדי ניטור צמוד ואישי לכל ילד. למרות מתן עצמאות להורים, האחות חייבת לוודא שהתינוק לא מאומץ מדי, שהסוכר שלו תקין ולהימצא בקרבת מקום למקרה של הפסקת נשימה נפוצה. האחיות בעמדת ביניים מטפלות בתינוקות רבים יותר מאשר בעמדת טיפול נמרץ.

ההורים

להורים בעמדת ביניים יש המון מקום לביטוי ולפעולה. אתם מוזמנים לעזור ברוב הארוחות בנסיונות האכלה דרך הפה. מומלץ להשתתף בטיפול הכולל הלבשה, החתלה ומקלחות. במקרה שיש לתינוק עירוי או חבישה שעלולה להפריע לטיפול תקבלו הסבר מהאחות על מנת שכן תוכלו עם מיומנות נדרשת. על פי בשלות התינוק ורצון האם ניתן לעבור בהדרגה להנקה. לא לשכוח בשלב זה שמומלץ כן להמשיך לטפל בשיטת קנגרו למרות שאר המטלות החדשות כהורים.

לסיכום

יש לזכור שהמידע הוא כללי ויתכנו מצבים אישיים שונים ואילוצים. חוסר מקום או מצב הצוות עלולים לשנות את מהלך האשפוז. אני ממליצה, שבכל שלב שבו תהיו, תהנו מהרגע. תתייעצו עם הצוות, תגדילו ראש ותזכרו, שכל טיפול שתוכלו לתת לפגפגון שלכם, הוא רווח נקי לכולם.