מה צריך כדי להצליח בהנקה?

לי לא היו נתונים טובים כל כך לפתיחה – אני ואחים שלי לא ינקנו. לא הכרתי מקרוב אף אחת שהניקה. בנוסף לאישיות הלחוצה שלי ולעובדה שהייתי סטודנטית וחזרתי ללימודים שבועיים אחרי הלידה (כן, גם בראשונה כמו עכשיו). חברה שכנעה אותי לנסות לפחות לחודשיים שלושה הראשונים. היא נתנה לי מתנה סינר הנקה ואת המשפט הכל כך נכון; "ככל שהם גדלים זה נהיה יותר קל" שהחזיק אותי בחצי שנה הראשונה עם יאיר. אז איך בכל זאת הפכתי לפריקית הנקה שמניקה עד שנתיים?

קודם כל, התמיכה של הבעל: בעלי מאוד עודד ותמך, הוא הסכים לשלם כל הוצאה שעזרה לי וגם הביא לי משאבה ברגע הכי חשוב שהציל את המצב. בנוסף, בעל שיגיד לאשתו שזה פוגע במראה שלה, או שזה נראה לו בזבוז זמן- כנראה שהרס את הסיכויים שלה להצליח.

תרומה גדולה יש ל"יד שרה" שאני ממש מכירה להם טובה, בתחילת הדרך, את לא בטוחה אם תניקי ואם תצטרכי בכלל משאבה, את לא רוצה לקנות משאבה ב 200₪. כך את משלמת סכום סימלי על ערכה (60 ש"ח בערך) וזה מאוד עוזר.

הסביבה: עזרה ענקית קיבלתי גם מגיסתי, חמותי וחברות- בעיקר חני. כשהסביבה תומכת ומעודדת את מצליחה הרבה יותר. חמותי המקסימה אירחה אותי ופיטמה אותי כך שלא הייתי צריכה לדאוג ויכולתי להתרכז בתינוק.

גיסתי שילדה 3 חודשים לפני והיתה האישה הראשונה שהכרתי שהניקה, גילתה לי את הקונכיות, וישבה להניק לצידי. חני התותחית שיגעה אותי כמה זה חשוב, עזרה לי לעבור את המבחנים, החזירה אותי לריכוז כשאני לומדת עם ילד על הידיים ואירחה לי לחברה בחדר שאיבה בלימודים. כל החברות עודדו ועזרו להשלים חוסרים בלימודים.

יכולת טכנית: מקום הלימודים שלי במהלך לימודי הסיעוד היה מעודד ילודה, הוא סבסד מעון לתינוקות שאיפשר להגיע להנקות באמצע היום. זאת היתה הקלה משמעותית כי תמיד היה לי חסר חלב עם יאיר. בנוסף, היתה אפשרות להביא את התינוקות לשיעור עד גיל 3 חודשים והיו מספר חדרי שאיבה נוחים ונקיים. לתמיכה הזו מצד מקום הלימודים היתה חשיבות גדולה ובאמת היה נעים הרבה יותר לשאוב כשאני לא צריכה למצוא מקום להתחבא שכל רגע נכנסים לי.

הבנת החשיבות: בתור אחות בהווה/ לעתיד כל היום שמעתי על חשיבות של הנקה ולכן היה לי ברור שאני רוצה ומוכנה להתאמץ והיתה לי מוטיבציה גבוהה.

וגם מתוך פריקיות ההנקה שלי, אני מסוגלת לאמר שגם מי שלא מצליחה, זה לא סוף העולם. הרבה תינוקות לא ינקו ויצאו די בסדר, כולל אותי.