שפע של שפעת

שפעת קצת לעומק: למי במיוחד חשוב להתחסן? האם אנחנו לומדים מטעויות של אחרים? למה צריך להתחסן אם אנחנו נמצאים רק ליד אנשים בריאים? מה הפרדוקס החיסוני הנוכחי הקיים בישראל ולמה אחוזי ההתחסנות נמוכים כל כך?

חורף חם לכל הפגפגונים! אנחנו קמים כל בוקר לצערנו לחדשות רעות על עוד קרבן של השפעת. ואני, בעיצומן של היערכויות להפנינג חיסוני שפעת שייערך מחר בבוקר בקופת חולים. תוך כדי הכנות טכניות ואריזה של שפע שוקולדים למקרה של נפילות סוכר רציתי לשתף בהגיגים.

קצת על החיסון

החיסון השנה מורכב מ4 זנים של נגיף מומת. החיסון לא יכול לגרום לשפעת. בהיעדר התוויות נגד כמו דיכוי חיסוני, חום בימים האחרונים או מחלה פעילה אחרת.

מי צריך להתחסן?

כל אחד מגיל חצי שנה ועד גיל 120 צריך להתחסן, האוכלוסיות שצריכות להתחסן במיוחד הן אוכלוסיות שנמצאות בסיכון לפתח סיבוכים משפעת:

חולים במחלות כרוניות כמו סכרת, אסטמה ועוד.
ילדים מתחת לגיל 5.
קשישים מעל גיל 65.
נשים בהריון
בנוסף, אנשי צוות רפואי, פרא רפואי ואנשי רפואת חירום. אוכלוסיה זו באה במגע עם מטופלים בסיכון וכן עם מטופלים החולים בשפעת. מסיבה זו, הם נקראים להתחסן באופן מיוחד.

מה הסיכוי שלנו לחיות בעולם סטרילי?

אז נניח שיש לכם פגפגון והוא מאושפז כרגע בפגיה (מקום סטרילי, נכון?). הבה ונבלוש קצת ביחד: כמה אנשי צוות נכנסים לחדר שלו כל יום? החל מ5-10 אחיות, 5-19 רופאים, 2-3 אנשי צוות נקיון ותחזוקה, 2 מזכירות, 2 בנות שירות לאומי, 2 הורים, 4 סבים וסבתות, 20 בני משפחות של הפגים השכנים.

בואו, תהיו כנים לרגע. האם אף אחד מהם לא מגיע למחלקה עם שיעול, נזלת או קצת "לא מרגיש טוב"? היינו שמחים ורוצים להגיד שבאמת כולם מגיעים בריאים ב100%, אבל המציאות היא שזה לא נכון. הרבה אנשים לא מתייחסים ל"רק נזלת" או "קצת מרגיש מוזר" וזה הזמן שהם הכי יכולים להדביק את פגפגון בשפעת. ואם זה המצב בפגיה, מה המצב שלנו ברחוב, באוטובוס, בקניון, או אפילו כשמתארחים בשבת אצל סבתא?

אתם ואני ופגפגון חשופים לשפעת, בין אם נרצה להודות בכך ובין אם לא! רמת החשיפה היא גבוהה הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. לשקר לעצמנו ש"אנחנו נתרחק מאנשים חולים", פשוט לא מעשי.

מה היכולת שלנו ללמוד מטעויות של אחרים?

רוב האנשים שמסרבים לחיסוני שפעת טוענים ש"אנחנו בדרך כלל לא חולים בשפעת"

זו התשובה הכי לא הגיונית בעולם! הרבה מהחולים שנפטרו משפעת או הגיעו לסכנת חיים בגללה לא חלו בשפעת בעבר. ואיך בדיוק אפשר לדעת שלא הייתם חולים אף פעם בשפעת? כל פעם שהתעטשתם עשיתם בדיקת דם לשפעת? כנראה שלא…

גם אני עד 2012 לא הייתי מתחסנת נגד שפעת. באותה שנה, קראתי על צעיר בן 17 שהונשם וכמעט נפטר בגלל שפעת. החלטתי ללמוד מטעויות של אחרים ולהתחסן, לפחות בתור חובת ההשתדלות שלי.

"מגלגלין חובה על ידי חייב"

עוד סיבה שגרמה לי להתחסן נגד שפעת היא החשש שלא להעביר אותה למישהו שיגיע לסכנת חיים ממנה. בתור אחות בפגיה היה לי מגע יומיומי עם תינוקות שעבורם שפעת היא סכנת חיים ממשית. לא הייתי רוצה להיות זו שאשמה באסון שלהם, גם אם לעולם לא יוכיחו את זה. ולא רק אחות בפגיה נושאת באחריות זו. בין אם זה השכן חולה הסרטן, הגיס חולה האסטמה, הקולגה חולה הקרוהן או התינוקת של החברה שאירחת לסעודת שבת. אל תתנו לשפעת להתגלגל מכם!

פרדוקס החיסונים הישראלי

אם משרד הבריאות באמת כל כך מבקש להעלות את אחוזי ההתחסנות, איך זה הגיוני שכל שנה יש חוסר בחיסונים? גם השנה התחלנו להגיע למצב של חוסר בחיסונים. צריך לקוות שמשרד הבריאות יטפל באחריות בכמות החיסונים הדרושה ויספק אותם מראש ולא רק אחרי שאנשים הגיעו לקופות וגילו שאין.

פרדוקס, כבר אמרתי?

למה ההיענות נמוכה כל כך?

לכל חיסון אחר כמו חצבת, אחוזי ההיענות גבוהים הרבה יותר. הסיבה פשוטה, אנחנו עצלנים! אין לנו כח לעשות את אותו חיסון שוב ושוב כל שנה. אם אחיות מניעת זיהומים לא היו מגיעות אלי לפגיה כל שנה, גם אני כנראה לא הייתי עושה, ולא כי לא חשבתי שזה חשוב, אלא כי התעצלתי/ לא הספקתי ללכת להתחסן.

ומה עם תופעות לוואי?

נכון, לכל חיסון יש תופעות לוואי וסיכונים. היו שנים שבהן חיסוני השפעת גרמו לחום גבוה לחלק ניכר מהמתחסנים. השנה, רוב המתחסנים התלוננו על כאב מקומית באזור ההזרקה (ביד) ותו לא.

לסיכום, אני לא מנסה לטעון שהחיסון מושלם, לא טוענת שהוא מציל מכל מחלת חורף ואפילו לא מכל שפעת, ולא הפכתי לסניף של "מחוסגן", כל אחד צריך לקבל את ההחלטה שלו. אבל בהחלט, אני ממליצה להתחסן, את המשפחה שלי חיסנתי, כולל את הילדים שלא אהבו את הרעיון.

והעיקר שיהיה חורף בריא, ולא עוד בשורות רעות על קורבנות שפעת

מכל הלב, גילי

נ.ב. באמצע ההפנינג נגמרו החיסונים. כרגע יש מחסור חיסונים ארצי.