לידת פג ממבטה של המיילדת (פוסט אורח ליאורה גולנברג)

הכרנו בתקופה שליאורה הגיעה לעזור בפגיה, תוך כדי לימודי מיילדות. התחברנו במשמרות לילה ארוכות, היכן שהרבה חברויות נוצרות. מאז עברו הרבה תינוקות בפגיה וליאורה כבר השתתפה במאות לידות כמיילדת. היא בעצמה גם אמא ל 5 ילדים. עכשיו יש לי ההזדמנות והזכות לארח אותה בבלוג, בפוסט אורח הראשון שלנו! קבלו את ליאורה גולנברג.

מיילדת או אחות?

בסיעתא דישמייא  אחרי 5 שנים כאחות בטיפול נמרץ ילדים הגעתי למיילדות. קצת מוזר, אבל נהיה לי ממש קשה לראות אנשים וילדים חולים. חברות מטיפול נמרץ אומרות לי: "מה קרה לך? את אחות! איך את יכולה להגיד שקשה לך לראות סבל?"  אז זהו, שהפכתי למיילדת. לרוב אני עובדת עם נשים בריאות, ברגעים של שמחה. בעולם שכאב הוא פתח לדבר נפלא, שכאב הוא שמחה. כשעוברת עלינו במחלקה חוויה כמו לידה שקטה, או טראומה אחרת, גם המיילדות הכי מנוסות, לוקחות את זה קשה.

לידת פג זו חוויה טראומתית ליולדת וגם לצוות. ההבדל הכי משמעותי בעיני בין לידת תינוק במועד ללידה של תינוק לפני המועד, הוא בחוסר הוודאות . בכל לידה יש איזשהו חוסר וודאות ואפילו לחץ, אבל בלידת פג היא פי מאה מהרגיל. אנחנו תמיד 2 מיילדות בלידה. אבל בלידת פג צריך גם רופא ילדים. לפעמים מזמינים גם אחות פגיה אם יש צפי שהתינוק יזדקק לעזרה מיידית.

לידת פג מוגדרת כלידה בשבוע צעיר מ37. גיל החיות לפג בארץ נקבע לשבוע 24. משבוע הזה הצוות מחויב להציל את חייו של הילוד הזעיר ובעצם לעשות הכל. מתחת לשבוע זה, הטיפול ניתן לשיקול דעת ההורים. ההורים מקבלים הסבר על סיכויי ההישרדות, ומנסים לקבל את ההחלטה הבלתי אפשרית הזו.  

איך נראית התחלה של לידת פג?

בד"כ היולדת תגיע עם תלונה של כאב. היא אפילו לא תגיד שזה צירים. היא בשבוע מוקדם, למה שיהיו לה צירים? אנחנו תמיד לוקחים תרבית שתן, כי דלקת בדרכי השתן היא אחד הגורמים הנפוצים ללידה מוקדמת. יש נשים שיולדות את כל הילדים שלהם מוקדם. הן כבר יודעות להבין את הסיטואציה ומזהירות אותנו שהן עומדות ללדת, ושמדובר בצירים. נשים שילדו פג בעבר נמצאות בסיכון ללדת פג בשנית.

יולדת לפני שבוע 37, בד"כ תחובר לעירוי נוזלים ומוניטור עוברי לניטור של דופק וצירים. היא תיבדק בדיקה פנימית לאמוד את המצב, האם יש פתיחה או אין. היא תעבור גם US, להערכת המשקל של העובר. הפרוטוקול יכול להשתנות מבית חולים לבית חולים. אם אנחנו מזהים שהיולדת נמצאת בתהליך לידה פעילה, אנחנו מתחילים להתכונן ללידת פג.

זה סטרס מאוד חזק ליולדת, אפילו קורס הכנה ללידה לא יוכל להכין אותה לזה. זה לא משהו שמתכוננים אליו. הפחד מפני הלא נודע הוא גדול מאוד. דאגה עצומה לתינוק. בנוסף ההתנהלות של הצוות בחדר לידה, הכנת הציוד לקבלת פג וקריאה לעוד צוות מהפגיה, הם מלחיצים בהרבה ואינטנסיביים יותר מהחוויה האינטימית והנינוחה של לידה רגילה. לרוב יהיו כמה וכמה אנשי צוות שיטפלו ביולדת ובתינוק הזו ואז היא תראה לחץ והמולה ועלולה להיכנס יותר לסטרס. כאן נכנס תפקיד המיילדת, להסביר ליולדת מה עומד לקרות, מי נמצא בחדר ולנסות להרגיע אותה ולעזור לה להפוך את החוויה לטובה ומהנה עד כמה שניתן.

היולדת תקבל תרופות להפסקת צירים. תרופה להבשלת ריאות של העובר, תרופה להגנה על המערכת עצבים של העובר, ונשאר רק להתפלל. להפסיק תהליך לידה אחרי פתיחה של 4-5 זה כמעט בלתי אפשרי, אבל בחדר לידה עושים את המקסימום האפשרי.

רואים את הנולד

לפעמים בגלל שבוע צעיר העובר המתוק לא שוכב בצורה אופטימלית עם ראש למטה. במידה והפתיחה גדלה  והלידה מתקדמת, זה אחד הגורמים להחלטה על ניתוח קיסרי. עוד סיבה היא במקרה של הריון בשבוע מאוד צעיר. אנחנו לא רוצים מעבר של ראש העובר בין עצמות האגן בתהליך הלידה במקרה של הריון מאוד צעיר. זה עלול לסכן את התינוק עם דימום מוחי, שהוא אחד הסיבוכים החמורים ביותר בלידת פג. אנחנו עושים הכל בחדר לידה כדי למזער את הנזק לעובר.

לקראת סוף הלידה, כאשר מצפים ליציאה של העובר, תהיה נוכחות של רופא ילדים בחדר לידה. ככל שהשבוע צעיר יותר, יהין יותר אנשי צוות בחדר. אחרי בדיקת מצבו של הילוד, מעבירים אותו לפגיה. לרוב אין אפשרות להנקה בחדר לידה ואין החזקה בעור לעור, בגלל הצורך בניטור. אבל חשוב חשוב, כבר בחדר לידה לנסות לסחוט קולוסטרום למזרק. זה חשוב גם להנקה עתידית וגם בריא מאוד לילוד הרך, גם אם זה במזרק ולא בהנקה..

זכור לי מקרה של אישה בשבוע 33 שהגיעה ללידה. היא ילדה את התינוק הקודם שלה בשבוע מוקדם וידעה קצת לקראת מה היא הולכת. היא כל הזמן הזכירה לנו לקרוא לרופא ילדים, כאילו האינטואיציה שלה הזהירה אותה. בזמן הלידה, היה רופא ילדים בחדר. התינוק הגיח לעולם, בכה מיד ושתק. המשכתי לגרות אותו ללא הצלחה. בשלב הזה, אני כבר נכנסתי ללחץ. אני זוכרת, שאחרי שהעברתי אותו לרופא, ממש רעדתי. הרופא מיד התחיל בהחייאה והנשים אותו. בפגיה הילוד התאושש ונזקק רק לתמיכה קטנה של חמצן. ברוך ה' הוא השתחרר בריא ושלם. אבל מה שמאוד הפתיע אותי, זה שהשבוע לא מאוד צעיר ובכל זאת הילוד הזדקק לתמיכה נשימתית. בהחלט תינוק שלא הגיע למועד הלידה מתנהג אחרת. תודה לאל שאנחנו יודעים לתת לזה מענה מהיר ויעיל.

מלב אל לב

אנחנו נשים, תמיד מאוד עסוקות בענייני הבית, ילדים ועבודה. אנחנו נוטות לזלזל בתחושות הגופניות שלנו. אבל כאשר אנחנו בהריון יש לנו אחריות כפולה, גם על עצמינו וגם על החיים החדשים בתוכנו. אני מאוד ממליצה להיות קשובה לגוף. לא לזלזל בכאב, כאב זה סימן שמשהו לא כשורה. לא הרבה בידיים שלנו, אבל בבקשה, לא לזלזל בכאבים, ללכת להבדק. לבצע מעקב שגרתי אצל רופא המטפל,  להרבות בשתייה במיוחד בימים החמים. חשוב להיות ערנית וקשובה לגוף.

שמחה כפליים

סיפור נוסף הוא על לידת תאומים. הריון מרובה עוברים הוא לפי  הגדרה הריון בסיכון גבוה. לכן מצריך מעקב צמוד יותר, של US, לחץ דם של האם ובדיקות נוספות. הריון תאומים הוא בסיכון גבוה להסתיים לפני שבוע 37, אך לא בהכרח.

זה היה במשמרת לילה. אישה בשבוע 27 הגיעה למיון המיילדותי עם צירים. היא בכלל לא האמינה שהיא הגיעה ללידה. אבל אפילו שלא היתה בטוחה החליטה לעצור הכל ולהגיע. בבדיקה פנימית היה לה כבר פתיחה של 4 ס"מ .

היא קיבלה כמקובל לפי הפרוטוקול תרופות להפסקת צירים ולהבשלת ריאות של העוברים, אבל המשיכה להתקדם בלידה. הוחלט על ניתוח קיסרי בגלל השבוע המוקדם של העוברים, כדי למזער את נזק למוח. הם נולדו במשקלים של 800 גר' ו900 גר'. הם הועברו לפגיה והונשמו בהנשמה פולשנית. מהר מאוד הם נגמלו ועברו להנשמה לא פולשנית. בחדר הניתוח בלידה הזו, היה צפוף במיוחד. בנוסף לצוות של המנתחים, כל ילוד מקבל רופא בנפרד, אחות ואינקובטור להעברה לפגיה. עכשיו הם כבר גדלים וניזונים מחלב אם בקצב מספק ומעולה. נכון שיש להם עוד דרך ארוכה ,אבל הם גדלים ומתפתחים נהדר.

שירבו סיפורים טובים ושמחים.

ליאורה.