כי הדם הוא הנפש

בפרשת השבוע סיכמנו את מכות מצרים. מה יותר מתאים מהסבר מעמיק על מתן דם בעמדת ביניים? הדם ניתן לפגים "הגריאטרים", כפי שאנחנו קוראים להם בהמון אהבה. אלו פגים שנולדו קטנים מאוד ובילו אצלנו כמעט חצי הריון. נדבר על מתנת השחרור שלנו עבורם – מנת דם. על היתרונות, החסרונות, הצורך והתהליך, יצאנו לדרך!

מה זה בעצם המטוקריט?

המטוקריט הוא היחס שבין כמות כדוריות הדם האדומות, הנושאות ברזל ובתוכו חמצן, לכמות נוזל הדם – סוג מסויים של מים. כאשר המטוקריט יורד, לפגפגון קשה להעביר חמצן לחלקי הגוף השונים. כמבוגרים, אנחנו רגילים יותר לדבר על המוגלובין שהוא בעצם 1:3 מאחוז ההמטוקריט. לדוגמא פג עם המטוקריט 30, המשמעות היא שיש לו המוגלובין 10, שזה לא מזהיר.

מה הבעיה בזה?

התוצאה המתבקשת מחוסר חמצן בתאי הגוף, היא קושי בגמילה מחמצן, קושי באכילה (מקבל השלמה בזונדה) וירידות סטורציה (דסטורציות). פגים עם המטוקריט נמוך הם חלשים, ישנוניים. זה די מקביל לאדם מבוגר עם ברזל נמוך. התבטאויות נוספות הן נשימה מהירה ודופק מהיר (טכיפניאה וטכיקרדיה). הלב והריאות צריכים לעבוד קשה יותר כדי להביא את אותה כמות חמצן בהיעדר נשאים בכמות מספיקה.

צבע העור

הברזל שבכדוריות האדומות נותן לעור את הצבע הורוד, תינוקות עם המטוקריט נמוך נראים חיוורים יותר. זה לא רק הצבע, הם גם באמת חלשים יותר.

למה זה קורה?

קודם כל, חשוב לזכור שפגפגון מכפיל את משקלו בזמן קצר מאוד, כאשר החומרים שאנחנו מספקים לו לא מתקרבים באיכות ובכמות למה שהיה מקבל ברחם. לכן, הגוף גדל, אבל לא תמיד הוא מצליח להגדיל בהתאם את כמות הכדוריות. בנוסף, כמו שאומרים אצלנו : "התינוק מדמם לתוך המעבדה". בדיקות הדם המרובות וההכרחיות שפגפגון עובר בפגיה, הן גורם שמסביר מאוד – למה הוא עלול להישאר במצב של חוסר בכדוריות. לעיתים צניחת ההמטוקריט היתה איטית כל כך, עד שבקושי הבחינו בה.

אז מה עושים?

קודם כל מתחילים מוקדם במתן ברזל ונותנים מינון גבוה שלו. לעומת תינוקות שנולדו בזמן המתחילים טיפול בברזל למניעת אנמיה בגיל ארבעה חודשים, פגים מתחילים טיפול בברזל בגיל שבועיים או חודש.
במקרים קיצוניים שבהם המטוקריט מתחיל לרדת מתחת ל30, בנוכחות השלכות שליליות כמו ירידות סטורציה או קושי בגמילה מחמצן, או כשהוא יורד מתחת ל25 אפילו ללא סימנים נוספים – נדלקת אצלנו נורה אדומה. לפעמים הרופאים מחליטים במקרים כאלו על מתן מנת דם. ייתכן שפגפגון כבר קיבל מנת דם או שניים קודם, אבל את המנה הזו ההורים לוקחים הרבה יותר קשה.

למה ההורים לוקחים את מנת הדם הזו קשה?

כשפגון קטן נולד, ההורים לא מאופסים, הם בקושי נמצאים, הם לא מבינים מה קורה, הם פחות מעורבים. הרופאים מחתימים אותם על טופס הסכמה למתן דם ובזאת בערך מסתכם הקשר שלהם למנות הדם של התינוק. הרבה פעמים בשלב הזה, אמא בקושי הספיקה לבקר בפגיה.

במנת הדם הזו, הסיפור שונה, ההורים נמצאים עם פגפגון, שותפים כבר בהאכלה, הנקה וטיפול. הם חווים את כל התהליך עם התינוק, כולל ירידות סטורציה שפתאום חזרו, הצום, הנוזלים וכל מה שנפרט.
בנוסף, כשפגפגון קטן, ההורים מצפים לזה, אבל עכשיו בעיניהם הוא כבר יצא מחזקת סכנה. זה נופל עליהם ממש בהפתעה, הם מתייחסים לזה כאל הרעה במצבו במקום להבין שמנת הדם היא ממש מתנה כדי לחזק אותו ולהכין אותו הביתה.

ההשלכות החיוביות

השלכות של מתן גם הן לפעמים ממש בגדר פלא. פעמים רבות, נראה שיפור וירידה בצריכת החמצן, פגפגון מפסיק לדגמן ירידות סטורציה קשות, הצבע שלו משתפר באופן מיידי. באופן כללי, הוא חזק יותר ומסוגל לאכול יפה יותר דרך הפה. ברוב המקרים שראיתי של פגים גדולים שקיבלו מנת דם, זה הוביל לשחרור מהיר ונעים יותר.

ולא הכל ורוד…. ההשלכות השליליות

לא רוצה להפחיד אותכם, כי בסך הכל אני מאוד בעד מתן דם לפגים מבוגרים, אבל בשם ההגינות צריך לציין שקיימים גם סיכונים (אם כי רובם נדירים):

תגובות לא טובות לעירוי
זיהום כתוצאה מהעירוי
עירוי פארא ומתן דם או נוזלים לשכבה שתחת העור – כואב

מה התהליך?

בשלב ראשון, נדרשת אבחנה מדוייקת של אחוז ההמטוקריט בספירת דם. זו בדיקה שנלקחת מהעקב או מהוריד. בנוסף, נדרשת קביעה מדוייקת של סוג הדם והכנה מיוחדת בבנק הדם הדורשת התאמה מדוייקת של מנת דם לסוג דם התינוק ולנוגדנים הנמצאים בתוכו. מנת הדם שיקבל התינוק עוברת הכנות מיוחדות כדי להתאים לו כבעל מערכת חיסונית חלשה. לעיתים יקחו דם מהאם, כדי להכין לתינוק מנה שמתאימה גם לנוגדנים שייתכן והגיעו לדמו ממנה.

שלב שני, התינוק מתחיל צום, מוכנס לו עירוי והוא מקבל את הדם.

שלב שלישי, מתן תרופה בשם "פוסיד" המסייעת לגוף להיפטר מנוזלים עודפים שנכנסו יחד עם מנת הדם.

שלב רביעי מתן נוזלים עקב צורך בצום של כ 6 שעות.

ולסיום, הפג שלכם קיבל מנת דם? ספרו איך היה? מקווה שעבר בשלום ואכן חוויתם את ההשלכות החיוביות כפי שאני רואה אותן. שיהיה שחרור נעים וקל עם פגפגון חזק ומוכן מאי פעם!

מכל הלב, גילי.

תודה רבה לד"ר אלירז וינברג הנפלאה על הייעוץ המקצועי, וגם על זה שבכלל כיף לעבוד איתה!