ביות או לא להיות! הכנה ללידה עם ביות

שמעתן פעם על ביות מלא? התלבטתן בעניין? חששתן שזה יהיה קשה? אולי סתם לא הכרתן באופן אישי? הפעם לאמהות שילדו בזמן, תינוק בריא וחזק, וזכות הבחירה בידן. (מחילה מאמהות הפגפגונים) על החויה האישית שלי, ההכנות והמסקנות.

כשהייתי בהריון עם נועה, שמעתי בלימודים הרבה על החשיבות של ביות. סיפרו לנו על ההשפעה החיובית על ייצור החלב, הצלחת ההנקה ונרמול שעות השינה של האם והתינוק. אצל יאיר ואיילת לא עשיתי ביות. בכלל לא חשבתי שזה אפשרי אחרי אפידורל. אני אחת שמגיעה לחדר לידה עם "שלום, באתי לקבל אפידורל" ולא עם "שלום, באתי ללדת".

בכלל זה היה נשמע לי מאוד מסובך! איך יולדת שצריכה להתקלח יכולה עדיין להיות בביות? ומה עושים כשהולכים לחדר אוכל? אז הלכתי עם העדר ושלחתי אותם בלילה לתינוקיה.

פתאום, אחרי ששמעתי את כל הפרופסורים מדברים, התחלתי לחשוב, אולי כדאי לנסות בכל זאת?

מה לשאול?

בסוף ההריון לקחתי שכנה טרמפ. במקרה השכנה עובדת ככח עזר במחלקה שבה יש ביות מלא. השכנה הסבירה לי שמחלקת ביות בנויה אחרת מהמחלקה שבה אושפזתי בלידות הקודמות. חדר השירותים גדול והיולדת לוקחת איתה את התינוק לתוכם כשהיא צריכה. בחדר האוכל יש מקום גם לעריסות והתינוקות פשוט הולכים עם אמא לכל מקום.

הכי טבעי והגיוני בעצם! אז למה המח שלי תוכנת כך שזה היה נראה לי בלתי אפשרי?

היא הסבירה לי שניתן להשאיר מלווה אחת שתעזור לי בלילה הראשון אחרי הלידה, עם התינוק. זו חייבת להיות אישה כדי שיהיה נעים לשכנה בחדר. אחרי אפידורל קשה לקום מהמיטה וצריך הרבה עזרה. קשה להרים את התינוק, או להביא ציוד מהמגירות כדי לטפל בתינוק ובעצמך. גם אם אני מקבלת אפידורל, אני יכולה לעשות ביות, בעזרת מלווה.

סיור מקדים

חודש לפני שילדתי, גם ילדה אשתו של בן דוד שלי, והיא עשתה ביות מלא. הגעתי לבקר אותה, ראיתי את החדר, את ההתנהלות שלה עם התינוק וראיתי שזה אפשרי. טוב, היא גרמה לזה להיראות קל יותר ממה שזה באמת. אבל יש אנשים כאלו בעולם.

ההכנות

אוקי, השתכנעתי שזה אפשרי וכדאי. עכשיו איך מבצעים את זה בפועל? דבר ראשון שכנעתי בעזרת עובדות מדעיות את יוסי, בעלי. הוא כמובן חשב שזה עוד קשקוש של החברות המשוגעות והטבעיות שלי. זה כן, אבל בכל זאת הצלחתי לשכנע אותו:) יולדת צריכה תמיכה מהסביבה, ולא לעג ופקפוק, לכן היה חשוב לי לייצר תמיכה והסכמה מקדימה.

שלב שני, היה צריך למצוא פרטנרית תותחית, שאני ארגיש בנוח איתה. מישהי שיודעת לטפל בתינוקות ותהיה זמינה לזרוק הכל, כדי לבוא להיות איתי בלילה הראשון. לצורך המשימה נבחרה יחידת הסגולה, אחותי הדס. הדס בת 21 וסטודנטית לעבודה סוציאלית. היא הסכימה להתגייס למשימה וחיכינו יחד ליום הגדול.

ואיך היה באמת?

נועה נולדה בשעה 18. אחרי הלידה יוסי נשאר איתי. ברגע שילדתי, התקשרתי להדס שתבוא להחליף את יוסי. עד שהיא התארגנה והגיעה מהבית בכוכב השחר, השעה היתה 21 והאחיות סילקו את יוסי. אז התזמון היה מדויק.

את התמונות שלי מהלידה אני חוסכת, כי הייתי נראית כמו חבית נפוחה ואדומה.

בכנות, הלילה הראשון היה זוועה. אני הייתי אחרי אפידורל, כאב לי כל הגוף. נועה בכתה כל שניה. כנראה שכאב לה הבטן כמו לרוב התינוקות. ניסינו להרגיע את נועה. ניסינו להיות הכי בשקט שהצלחנו כדי לא להעיר את השכנה לחדר. אבל לילה? לא, לא ישנו בכלל…

ליל שימורים

הדס היתה מדהימה, היא עזרה לי לטפל בנועה, הביאה לי כל מה שהייתי צריכה. בשלב מסויים, היא נאלצה לקחה את נועה למסדרון, כדי שאני אנמנם כמה דקות. הם אפילו הספיקו להצטלם "סלפי" בלעדי. וכל זה, כשהיא לומדת למבחן שהיה יומיים אחר כך! עד היום להדס ונועה יש קשר חזק במיוחד.

נועה והדס בתמונות:

מימין: הסלפי מ3 בבוקר. משמאל : הדס ונועה אחרי חצי שנה, בבר המצווה של אחי מרדכי.

בשעה 6 בבוקר, הדס ברחה מותשת כל עוד נפשה בה, ליום לימודים חדש. אני מניחה שהיא ישנה בו הרבה מול הפרצוף של המרצים.

המשך האשפוז דווקא היה כיף וחלק. נועה ואני הסתגלנו אחת לשניה במהירות. ישנו ואכלנו טוב עד כמה שאפשר לאכול בבית חולים בפסח. החלב הגיע והשתחררנו הביתה. נכון, לא היה הכי כיף לסחוב איתי עגלה מרעישה לכל מקום, במיוחד למקלחת. אבל ידעתי, שאני נותנת לה את הטיפול הכי טוב. כמה שאחיות בתינוקיה יהיו טובות ומסורות, הן ביחס של  1:10-15 בערך. ולי, יש נסיכה אחת קטנה ומתוקה לטפל בה.

ואחרי השחרור? האם המחקרים צודקים לגבי היתרונות?

• הרבה יותר חלב – היה לי.
• שנת לילה מהירה ומלאה ביחס לתינוק יונק – היתה לי.
• קשר חזק ומהיר עם התינוקת – היה לי.
• לדעת לטפל, להלביש, לקלח? הלו! אני אחות פגיה! אני מקלחת 6 תינוקות פעמיים בשבוע בזמן שאתם חולמים את חלומות הלילה המתוקים שלכם. ובגדי תינוקות של בית חולים? כבר פיצחתי את הסוד בתור סטודנטית.

אבל לגבי שלושת היתרונות הראשונים – אני בטוחה שזה קשור לביות, למרות שזה בטוח קשור גם לעובדה שהיא ילדה שלישית וכבר יש לי יותר נסיון.

בסיכומו של עניין, אני שמחה שעשיתי את זה. זה הרגיש כמו הדבר הנכון, למרות שזה היה קשה בהתחלה. אני חושבת שקיבלתי תמורה הולמת למאמץ, בדמות קשר והסתגלות טובה יותר לתינוקת. אני ממליצה על ביות בחום רב.

זאת גם ההזדמנות להגיד תודה לצוות הנפלא שטיפל בי ובנועה במסירות. לאורך ההריון ועד הלידה (נתבקשתי לשמור על חסיון, אבל אתן מדהימות ואתן יודעות את זה! )

מסקנות

לא ללדת בפסח! אני רצינית! זה היה נשמע לי תכנון מקסים ורומנטי, להביא לבעלי מתנת יום הולדת בצורת תינוקת. סתם, לא חשבתי על זה למרות שזה באמת רעיון חמוד. אבל להיות יולדת מורעבת בבית חולים בפסח? זה פשוט רעיון גרוע! מאחלת לאויבים שלי בלבד (או לאויבות).

המלצה שניה, למי שאחראי על תכנון חדרי ביות: לא הוגן לשים 2 יולדות בביות ביחד! נכון שזה יקר, אבל תפרגנו ותבנו חדרי ביות אטומים לרעש, ליולדת אחת עם תינוק בכיין בכל חדר. כך אני לא יפחד שהגזל שינה שאני עושה לשכנה יחזיר אותי בגלגול הבא להיות זו עם התינוק המתוק שרק ישן, ותקעו אותה בחדר עם גברת כמוני עם תינוק צרחן נוראי.

ביות נעים, קל ומוצלח ותודה להדס שהביאתני עד הלום.

אוהבת מכל הלב, גילי