בהלת החצבת – כל התשובות לשאלות שרציתם לשאול ולא היה לכם את מי

בעקבות התפשטות מגיפת החצבת: מה גורם להורים לבחור לחסן או לא? מהן הנקודות הרגישות שלנו כהורים ישראלים? האם להאמין להורים שטוענים שהילד התחיל לפרכס אחרי חיסון? ומה קורה לפג שנדבק בחצבת?

הי לכם!

התחלתי לחזור, לעבודה, לצבע בלחיים ולבגדים שהם לא פיג'מה. התחלתי גם לחזור להסתכל בפייסבוק, שמספר על ילדים מסכנים רבים מדי שחלו בחצבת בתקופה האחרונה.

כואב ומפחיד, בעיקר בתור שגרירה של פגים קטנים שלא יכולים לשמור על עצמם. אחרי חודשים ארוכים שאנחנו נלחמים על חיים של פגפגון מתוק, הזוי לחשוב שמישהו יכול להדביק אותו בחצבת או שעלת ולהחזיר אותו תוך זמן קצר לבית החולים.

מה זו בכלל המחלה הזאת, חצבת?

חצבת היא מחלה ויראלית מדבקת. היא מועברת בדרכי אויר, כלומר, ששהייה באותו חדר סגור עם חולה חצבת, עלולה בהחלט להדביק. החולה יסבול במשך כמה ימים מחום, שיעול, נזלת, דלקת עיניים, פריחה עורית מגרדת וכואבת. על פי עדיות של הורים מההדבקות האחרונות, מדובר בסבל קשה וכאבים איומים בזמן המחלה. הבעיה בחצבת, שעד שמאבחנים את החולה, הוא מספיק להדביק הרבה אנשים בדרך.

הסיבוכים המפחידים בטווח המיידי הם דלקת ריאות ודלקת מוחית. חולה שהחלים מהמחלה, עדיין נמצא בסיכון לסיבוך המפחיד בטווח המאוחר – תהליך של ניוון במוח (פגיעה נוירולוגית). אני מצרפת קישור לאינפומד עם קצת רקע על החצבת.

למה יש תופעה חזקה כל כך של התנגדות לחיסונים?

מתנגדי החיסונים מתבססים על מחקר אחד, שמקורו ברופא שקיבל שוחד כדי לפרסם שחיסונים גורמים לאוטיזם. המחקר הופרך מיסודו, הרופא איבד את רשיונו ויושב בכלא. מאז ועד היום, כל המחקרים מוכיחים חד משמעית שצריך לחסן את הילדים, שחיסונים מצילים חיים של ילדים. המחקרים גם מוכיחים, שחיסונים אינם גורמים לאוטיזם.

כששואלים אותי על חיסונים, אני אוהבת להפנות לסרטון מקיף מאוד של "עושות חשבון" שעשו תחקיר מעמיק מאוד בנושא שמתאים גם לאנשים ללא רקע רפואי. אם אתם קצרים בזמן, אני רק אספר שבדקה ה13, עדי שוסברג מספרת איך הפגית שלה, יעל, נפטרה משעלת. כל מי שמכיר פגים מקרוב, בוכה מהסיפור הזה.

בדקה ה16 יש עדות של אמא בשם הילה, שמספרת מה קרה כשהיא והילדים נדבקו בחצבת. (ספויילר: לא כיף בכלל)

איך חיסונים מגנים על פגים ומדוכאי חיסון?

אם כל האוכלוסיה או רובה המוחלט, מתחסנת, אנחנו מגנים על התינוקות ומדוכאי החיסון שאינם מסוגלים עדיין להתחסן. הגנה זו נקראת "תופעת חיסון העדר". המחלה לא מסתובבת ברחוב ולא יכולה להדביק את מי שמערכת החיסון שלו חלשה. שנזכה תמיד להיות בצד "העדר" ולא בצד הזקוק להגנת העדר. אף אחד לא יודע, האם אי פעם הוא עלול להזדקק לחיסון העדר בעצמו?

מהן הנקודות הרגישות של כל הורה ישראלי?

מתנגדי החיסונים נוגעים ב3 הנקודות הרגישות שלנו כהורים ישראלים: חוסר אמון במערכת, הרצון למידע מלא והפחד לבחור בחירות גרועות עבור הילדים.

1. חוסר אמון במערכת: הציבור הישראלי הוא ציבור שלא נוטה לסמוך על המערכת, מסיבות כמו אחוז פוליטיקאים גבוה בכלא, ביורוקרטיה חסרת יעילות במשרדים ועוד ועוד. כל אלו הופכים גם את ציבור נותני השירות הרפואי ל"חשודים כל עוד לא הוכח אחרת".
2. הרצון למידע מלא: מתוך חוסר האמון במערכת, הציבור הישראלי חייב, פשוט חייב, לקבל את כל המידע כדי לסמוך על מישהו. לצערי, במערכת הבריאות הקיימת כיום, לאף אחד אין זמן לתת להורים את המידע המסודר, המפורט והמקיף, כמו שמגיע להם. במציאות של "תור-של-עשר-דקות-בקושי", נוצר מעגל רשע, שבו להורים אין מספיק מידע. הם מרגישים "מרומים" ופונים לחפש מידע במקורות אחרים שאינם מקורות רפואיים.
3. הפחד לבחור בחירות גרועות עבור הילדים: הורים תמיד מתייסרים על כל בחירה שהם מבצעים עבור הילדים שלהם. כמה אנחנו מתחבטים בשאלות כמו: באיזה שם לקרוא, לאיזה בית ספר לשלוח והאם לשלוח את הילד לחוגים.

תמיד אנחנו מנסים לוודא, שהילד לא ינזק מהבחירות שלנו. הפחד הגרוע מכל שלנו, הוא לבחור בניתוח או טיפול רפואי עבור הילד שלנו, ולפגוע בו.

יוסי ואני עמדנו בנסיון הזה, כשהיינו צריכים להחליט, האם לבצע ניתוח אלקטיבי, בהרדמה כללית, לאחד מהילדים שלנו. תאמינו לי, שאני יודעת כמה זה קשה להחליט, וכמה אתה מתפלל, שרק לא ייגרם נזק!

האם חיסונים גורמים לנזק?

אני מאמינה להורים שטוענים שהילד פרכס אחרי החיסון. אני חושבת שתמיד צריך להאמין להורים.

מה שחשוב להבין במנגנון של פרכוס, שהוא מתחיל לרוב אחרי טריגר (גורם מעורר). כמו שהתקף לב יכול להתחיל אחרי מריבה עם בת הזוג, פרכוס יכול להופיע אחרי כאב. זה לא אומר שהחיסון גרם לפרכוס. כמו שאי אפשר להגיד שהמריבה גרמה להתקף לב. עורק הלב החסום גרם להתקף לב.

המריבה לא היתה הגורם לחסימה, היא היתה הגורם המעורר להתקף. הגורם לחסימה יכול להיות בין היתר: גנטיקה, תזונה גרועה, עישון  או חוסר פעילות גופנית. המריבה גרמה להתבטאות של החסימה, בגלל עליה בצריכת חמצן של הלב.

תישארו איתי, עכשיו מגיעים לחלק שקשור אליכם…

ואיפה הפגים בסיפור?

אם פג או תינוק קטן חוטף חצבת הוא בסכנת מוות !

כמו שאני מחטאת ידיים כדי להגן על הפגים, כמו שאני מתחסנת לשפעת כדי להגן על הפגים, כך אני מחסנת את הילדים שלי לחצבת כדי להגן על הפגים ועל כל שאר האוכלוסיות החלשות ומדוכאות החיסון שנמצאות סביבי. אני יכולה כנראה לשרוד שבוע של גירודים ונזלת. אבל אם אני אביא איתי חצבת לעבודה – כנראה שיהיו הרבה פגים שלא ישרדו את זה.

אז אם אתם הורים לפגים/תינוקות קטנים שעדיין לא צברו מספיק נוגדנים במערכת החיסון:

תחסנו את הילדים שלכם, תבדקו שמי שאתם באים איתו במגע מחוסן. אל תתביישו, זה פשוט יכול להציל את הפגים שלכם!

אל תחשפו אותם בתקופה כזו לאף אדם מיותר. במיוחד לא לאנשים שהתחסנותם מוטלת בספק.

גן מחוסן – הלוואי!

אני לא יכולה לבחור בשביל אחרים האם הם יתחסנו או לא, אבל אני כן יכולה לבחור אם לשלוח את הילדים שלי לגן עם ילדים מחוסנים בלבד. אני מאמינה ששינויים כאלו צריכים להיכנס דרך מערכת החינוך. פרוייקט חדש בשם "מחוסגן". מלווה באופן רפואי מקצועי הורים וגננות בתהליך כזה. (בהתנדבות ובסבלנות)

במשפחתון של הבת שלי, לדוגמא, הגננת מבקשת מכל הורה ברישום, לכתוב את תאריכי החיסונים כדי לוודא שהילדים אכן מחוסנים. זה כבר צעד ראשון בכיוון הנכון. אבל איך היא תוודא שהורים אכן רשמו תאריכים נכונים ואמינים, מבלי לראות את פנקסי החיסונים וללא רקע רפואי?

 

בקיצור, כן, אני בעד התחסנות, זה מוכח כמציל תינוקות. אני מוכנה להיות בעד כל מה שצריך לעשות כדי לשמור על הילדים שלי ועל הפגים שאני מטפלת בהם.

מה קורה בשטח?

בעקבות תגובות לכתבה שפורסמה באתר "כיכר השבת" אני מדגישה, שגם אני ואתם, שיש לנו 2 מנות חיסון (בשאיפה), מוגנים רק ב97% מפני המחלה. במקרה של חשיפה לאדם חולה, פגים ותינוקות עד גיל חצי שנה שנחשפים, מקבלים נוגדנים (חיסון סביל) משום שמערכת החיסון שלהם לא מספיק בשלה לקבל חיסון פעיל. חיסוני חשיפה הם בלי קשר לחיסוני השגרה בגיל שנה ובכיתה א' שנשארים ללא שינוי.

מתפללת שנצליח להרחיק מהם את הסכנות, המחלות, הוירוסים למיניהם ונצליח לרפד אותם עד שיהיו חזקים מספיק בשביל להתמודד בעצמם.

תודה לד"ר אלירז וינברג ולחני איטנברג על הייעוץ לכתבה זו

מכל הלב,

גילי

נ.ב. אשמח לשמוע תגובות, שיתופים וחוויות שלכם מהתקופה האחרונה, האם גם בשכונה שלכם ישנם ילדים חולי חצבת? איך מוסדות החינוך שלכם מתמודדים עם הנושא? מחכה לשמוע מכם!