סוף הנקה במחשבה תחילה
לאחרונה אני פוגשת בנשים רבות שמתלוננות על מחסור בחלב אם. בתור אחות פגיה ואם שחוותה את החוויה ונלחמה כדי להציל את ההנקה, קראתי ולמדתי הרבה. למה זה קורה? האם הגוף שלי בעייתי ולא מסוגל לייצר חלב? למה הימים הראשונים קריטיים להצלחת ההנקה בעתיד? ומה המסקנה העיקרית למניעת מחסור בחלב?
האם הגוף שלי פגום?
חוסר יכולת אמיתי לייצור חלב הוא נדיר מאוד. הוא נובע מסיבות כמו פגיעה בבלוטת יותרת המח או בבלוטת התריס, חוסר התפתחות של רקמת שד ועוד. אבל כמו שברוב המקרים, כששומעים פרסות, מתקרב סוס, ולא זברה. כך גם כשיש מחסור של חלב אם, כנראה שיש בעיה בניהול ההנקה, ולא בעיה אמיתית בגוף האישה!
למה הימים הראשונים הם קריטיים לעתידה של ההנקה?
מניסיוני, הבעיה העיקרית היא בניהול השאיבה בימים הראשונים לאחר הלידה. הכלל הוא פשוט – היצע וביקוש :
אם צורכים הרבה – מייצרים הרבה. אם יפונה חלב בדרכים הבאות : התינוק יאכל הרבה / תשאבי הרבה, הגוף מסוגל לייצר יותר. בימים הראשונים הגוף לומד כמה חלב צריך לייצר להמשך. למרות שזה הזמן הכאוב והמותש ביותר בחייך כאם – זה גם זמן קריטי במיוחד לעתידה של ההנקה שלך. שווה להתאמץ!
לחץ נפשי
רוב הנשים שפגשתי שסבלו ממחסור בחלב אם, היו נשים נוטות ללחץ יותר מהרגיל. ידוע שמצבה הנפשי של האם משפיע על כמות החלב. בתחום זה – קל יותר להגיד מלבצע. אבל בכל זאת, כדאי לדעת שהימנעות מלחץ תעזור למצב. בזמן רוגע מופרש הורמון אוקסיטוצין המגביר ייצר חלב אם.
שמחה גדולה הלילה
מה שקורה בלילה בגוף שלנו הוא נוכחות מוגברת של הורמון פרולקטין, ולכן ייצור מוגבר יותר של חלב אם. מה קורה בלילה של השבוע הראשון לחיים? אם בלילות הראשונים אמא המותשת ישנה ונותנת לצוות הפגיה/ תינוקיה לאפל בתינוק היא פשוט מפסידה! בהתאם לתדירות גירוי השד ב1-14 ימים הראשונים לאחר הלידה, יווצרו אצלה רצפטורים לפרולקטין שתפקידם בקביעת כמויות החלב להמשך.
זה קשה מאוד לקום באמצע הלילה, אבל חייבים!
ובנימה אישית…
אחרי הלידה הראשונה שלי סבלתי ממחסור בחלב. בלידות הבאות כבר לא! מה עשיתי שונה? הרי זה אותו גוף!!
בלידה הראשונה ישנתי לילה שלם לאחר הלידה. התינוק היה בתינוקיה. בהמשך, ההיצמדות לא הצליחה ויצא שהתינוק בקושי הצליח לאכול משהו. בזמן הזה לא שאבתי ולא התפנה חלב למרות שניסיתי להניק. התוצאה המתבקשת: חוסר חלב. בלידות הבאות כבר הייתי חכמה יותֳר. התינוקות היו איתי כל הזמן, כיוונתי שעון מעורר בלילה ושאבתי משום שנתקלתי בקשיי היצמדות ואכילה. התוצאה המתבקשת: חלב בכמות מצויינת (טפו טפו…).
שאיבה היא מיותרת לאישה עם תינוק שיונק ונצמד טוב. אני מאחלת לכולן פינוי חלב מוצלח גם ללא צורך בשאיבה בימים הראשונים.
ואם התינוק לא יכול לאכול בגלל בעיה רפואית?
במהלך העבודה בפגיה אני נתקלת פעמים רבות בנשים שתינוקם לא יכול לאכול כרגע בשל בעיה נשימתית. ייתכן מצב כזה גם עבור תינוקות שנולדו בזמן. התינוק מקבל נוזלים דרך הוריד ולא מקבל חלב עד להתייצבות מצבו הנשימתי. אמא חייבת לשאוב כדי שהגוף שלה יבין שיש תינוק וצריך לייצר עבורו חלב. אם אמא תפספס את חלון ההזדמנויות בימים הראשונים אחרי הלידה, לגוף כבר יהיה קשה יותר להבין שיש תינוק. אמא כנראה לא תצליח לייצר עבורו כמות מתאימה של חלב.
לסיכום – המסקנה העיקרית
הימים הראשונים לאחר הלידה הם קריטיים לייצור חלב בהמשך. במקרה של בעיה בהנקה, צריך להתחיל לשאוב מיידית ובתדירות נכונה, אחרת כמויות החלב יתמעטו. כדי להצליח בהנקה בהמשך אנחנו חייבות להתאמץ, למרות העייפות והכאבים. והכי חשוב- בלי ייסורי מצפון! מה שהיה היה, אם הידע הגיע אליך אחרי שכבר ילדת, תעבירי את המידע הלאה, או תשמחי שהחכמת ללידות הבאות.
על קשיים וטיפים נוספים, את מוזמנת לקרוא בכתבה "רוצה להתחרות בתנובה?" בבלוג "פגפגון"
הנקה נעימה! וכל הכבוד על הכל, אני יודעת כמה זה קשה:)
גילי
תודה ואהבה גדולה לחברתי ומורתי דינה יעל מירקין יועצת הנקה בחסד, על כל הליווי והיעוץ המקצועי לאורך הדרך ובכתבה זו במיוחד.
הינקתי את שלושת התינוקות הראשונים שלי, ועכשיו אני שואבת. שאבתי לתינוקות ארבעה וחמישה. מספר 4 שאבתי 18 חודשים, התינוקת הזאת היא בת שבעה חודשים, ואני שואבת לה ולתינוק נוסף.
אם אני ישנת, יש לי חלב לשניים. אם אני לא ישנת יש לי הרבה פחות.
8 שעות שינה, לפחות 1,200cc של חלב סה"כ ליום (ארבע שאיבות). 5 שעות שינה, יש לי מזל אם יש לי ליטר, בדרך כלל קרוב ל 900cc.
בהתחלה אני שאיבתי כל 2.5 שעות כדי שאוכל לעשות 8 שאיבות ביום ועדיין לישון בלילה.
אכילה ושינה הם חשובים, יחד עם שאיבות.
מדויקת וצודקת שאת! תודה על הפירוט והסדר.
בהנחה ששאבת בשבת, האם ראית הבדל בכמויות בשבת?