הופ הופ טרללה גדלתי …. לקופה!

אחרי 5 שנים בפגיה ושנתיים בבלוג, יצאתי להפסקה בקופת חולים. לכל אנשי הצוות ששוקלים מהלך דומה, ממני באהבה: סקירה של יתרונות וחסרונות בקופה. טיפים לשמירה על כשירות מקצועית, ונגיעה במפגשים עם פגים בקופה.

הבלוג חוגג יום הולדת שנתיים יחד עם נועה. 48 פוסטים ראו אור תחת המקלדת הזו. 48 פוסטים שמנסים לספק מידע ועידוד להורים ולצוות של הפגפגונים שלנו.

לפני כמה חודשים התחלתי להרגיש שהעבודה האהובה שלי בפגיה גבתה מחיר משפחתי שכרגע אני בוחרת שלא לשלם.

מה הקש ששבר את גב הגמל?

הפגיות באזור שלנו משופעות באחיות צעירות ודתיות. היות ואין מתנדבות לעבודה בשבת, כולן צריכות לעבוד בתורנות. העבודה בכל שבת שניה, היתה אחד הגורמים העיקריים שהחלטתי לצאת לאתגר חדש, לפחות באופן זמני.

באחד מלילות שבת האחרונים שעבדתי, הגעתי הביתה כל כך עייפה מההסעה בבוקר שבת בשעה 9 (כשהמשמרת נגמרה ב7). ישנתי עד 13. כשקמתי ראיתי שהילדים עדיין בפיג'מה. הבנתי שחיכו לי ולא אכלו עדיין סעודה. מיותר לאמר שהילדים לא הלכו לבית הכנסת. התחלתי להבין שצריך לחשב מסלול מחדש.
ברור שלא קל לעבוד בפגיה; העומס, המתח, החיים בג'ט לג ממשמרות לילה, אבל לכל אחד יש דברים שעליהם הוא לא מוכן לוותר. שבת בשבילי, ובשבילנו כמשפחה, היה הקש ששבר את גב הגמל.

איך הגעתי לקופה?

אני לא הגעתי לקופה, הקופה הגיעה אלי. אמא של פגית לשעבר הרימה אלי טלפון. מסתבר שהיא עובדת בקופת חולים בשכונה שלי. היא רצתה לשאול אם אני מכירה אחיות באזור שירצו לעבוד בסניף. זה קרה ממש אחרי השבת המדוברת, ומשם התגלגלו העניינים עד הלום.

למה קופת חולים?

קודם כל, הצוות מדהים, סביבת העבודה נעימה. המטופלים בשכונה שלי מנומסים ומאירי פנים. באמת ברכה!

לקופת חולים יש הרבה יתרונות. החשוב אולי מביניהם הוא השעות הנוחות. בעבודה הזו, אני מפזרת את הילדים בבוקר, אוספת אותם בצהריים, יושבת איתם לשחק, נמצאת בבית כל לילה. קצב העבודה גם רגוע יותר. אני חוזרת הביתה ערנית ושפויה הרבה יותר.
אחרי הטראומה שעברה על כולם במהלך קורס על בסיסי. עם 4 ימי עבודה בשבוע + יומיים התנסות/לימודים, ועם תינוקת קטנה בבית. החבר'ה שלי צריכים אותי לצידם ב100% כדי לחזור לשפיות.

יתרון נוסף הוא הגיוון. הטיפול בגילאי 0-120 מאתגר ומלמד המון. נפתחתי לתחומים רבים שלא היה לי בהם מושג. עד היום, היו דופקים אצלנו אנשים בשביל לקבל טיפול מבעלי, יוסי, שהוא פרמדיק. מאז שצברתי ידע ברפואת קהילה, הבית שלנו מלא אפילו יותר. אני זוכה לעזור הרבה לשכנים ולחברים שלנו, בטיפול ובעצה.

איך אני שומרת על כשירות למצבי חירום?

בקופת חולים אין כמעט מקרים דחופים. קשה מאוד לשמור כך על כשירות מקצועית למצבי חירום. החלטתי לעבוד יום בשבוע במוקד חירום. אמנם אין מטופל באפניאה כל משמרת, אבל זה בהחלט משאיר את הקצב הנכון בראש. במוקד החירום אני מבצעת תפקיד מלא באתגר וקידום מקצועי.

אם אין קמח…

אין מה לאמר, הנפילה במשכורת היא קשה. ההכנסה פחתה בערך לשליש ממה שהייתי רגילה לקבל. עבדתי בעיקר בשבתות ולילות, ועכשיו אני עובדת רק שעות בוקר של אמצע שבוע. כרגע זה משתלם לנו בשביל הרוגע בבית. נראה כמה המשכנתא תאפשר לנו להמשיך כך.

איפה אני פוגשת את הפגים בקופה?

הנסיון שלי מהפגיה עוזר הרבה לתינוקות בקופה. אם זו הדרכת הנקה לתינוק ישנוני, תיאום של בדיקה מורכבת. הכנסת זונדה שנשלפה לתינוק, או אפילו רק הרגעה של אמא שמפחדת להכנס לטיפת חלב עם תינוק פג עם עיכוב התפתחותי.

ואם בטיפת חלב עסקינן: זכיתי להכיר את אחיות טיפת החלב המדהימות ביותר. פוסט בנושא טיפת חלב לפגים מובטח בעתיד הקרוב. הירשמו לניוזלטר כדי לקבל אותו ישירות למייל!

מגעגעת מאוד לפגיה, אבל מנסה להפיק את המירב ולהנות מאוד מהתקופה הזו, מניחה שעוד אשוב בהקדם. ובינתיים, השארו בהאזנה לחומרים הרבים שרציתי לכתוב עליהם ולא הספקתי, לראיונות עם אמהות מהפגיה ולמפגשים עם פגים בקופת חולים.

מכל הלב,

גילי