תופסת התינוקות

מה עושים בבית החולים שלי כשהתפוסה במחלקה יורדת קצת? הולכים ללמוד את העבודה במחלקות אחרות, ליתר בטחון. וכך זכיתי בחוויה מלמדת ומפתיעה. גיליתי סדר עבודה וחלוקת תפקידים שונה לחלוטין מישראל. אחיות בחדרי לידה, ביות מלא חובה וGPS על כל תינוק, אלו רק חלק מההבדלים שעשו לי את היום. ואפילו "תפסתי כמה תינוקות" בשביל הספורט.

cross training

השבוע בעבודה שלחו אותי להכשרה בשם cross training במחלקת יולדות וחדרי לידה. בית החולים רוצה שכל האחיות באגף יוכלו לעזור במחלקות אחרות, במקרה של צורך דחוף. באותו האופן, כשאנחנו בתפוסה מלאה, מגיעות אחרות ממחלקות אחרות לעזור לנו. אני התרגלתי בישראל, שכשמביאים עזרה בזמן עומס, היא לא יודעת את העבודה במחלקה. אבל כאן, אנחנו לומדות את העבודה במחלקות אחרות בזמן רוגע, והולכות לעזור בזמן לחץ. הרבה יותר הגיוני ומתוכנן.

חדרי לידה

מערכת הבריאות בחדר לידה לא דומה בכלל למה שהתרגלתי בישראל. נתחיל מהעובדה המוזרה שאת חדרי הלידה מאיישות אחיות ולא מיילדות. האחיות עוברות את כל הלידה עם היולדת עד פתיחה 10 ואז הן קוראות למיילדת או לרופא.
לרוב המטופלות יש רופא פרטי, כך שלאורך כל היום, לא נתקלתי במיילדות. למטופלות שאין רופא פרטי, או במקרה של סיבוך, קוראים לרופא הבית, שמכונה "hospitalist" 
מה עדיף: רופא פרטי, או רופא מבית החולים? כששאלתי את האחיות, מה דעתן? הן טענו שהרופאים הפרטיים בהחלט יותר מנומסים ואדיבים, אבל שאחוז הניתוחים הקיסריים שלהם גבוה יותר ושהם פחות מפוקחים על ידי ארגוני הרופאים הלאומיים. 

אחות מעבר transition nurse

בארץ, המיילדות מטפלות ביילודים אחרי הלידה, אבל כאן יש צוות אחיות שהתפקיד שלהן נקרא בצחוק "לתפוס תינוקות". הן אחיות שכל תפקידן הוא לקבל את היילוד אחרי הלידה ולעקוב אחריו עד שהוא עולה למחלקת יולדות עם אמא.

עוד מתפקידיהן: חיסונים של אחרי הלידה, טביעות רגליים, צמידים, עזרה בהנקה, בדיקות סוכר וכו'. הן כמעט מקבילות לאחיות תינוקיה. מקור השם transition הוא "מעבר". האחות בודקת שהתינוק מבצע את המעבר מהחיים העוברים, לחיים שמחוץ לרחם בצורה תקינה. זה כולל הסתגלות מבחינת נשימה, אכילה, חום גוף וכו'. במידה ויהיה עומס בחדרי לידה, זה התפקיד שמצופה ממני לבצע כשאני נקראת לעזרה שם. הנדידה למחלקה אחרת לצורך עזרה חד פעמית נקרא בבית חולים float.

במשמרת בתפקיד transition נצמדתי לאחות מהממת שעבדה הרבה שנים בחדרי לידה ובעקבות פציעה בגב, לא יכלה יותר לעבוד עם הנשים ולעזור להן באופן פיזי. היא עברה להיות אחראית רק על צד התינוקות בלידה ועושה שם חיל. לא יכולתי לבקש להצמד לאחות יותר מלאת ידע ונעימה.

אחות המעבר, אמורה לקבל כל תינוק שנולד באותו הזמן, מטבעם של דברים, לפעמים היא נחה חצי משמרת. ולפעמים היא צריכה לרקוד בין 2 תינוקות שנולדו באותו הרגע. האחות הזו, גם הולכת לכל הניתוחים הקיסריים ולכן הייתי צריכה להתלבש בירוק. לצערי, לבית החולים אין חצאיות או שמלות חדר ניתוח, ואלתרתי חצאית בקשירה עם סוודר גדול שהקיף אותי.

ביות מלא חובה

מה שמעניין, שכשהתינוקות עולים למחלקת יולדות עם אמא, אין בחירה האם רוצים ביות או לא. המחלקה בנויה בצורה כזו, שכל אמא חייבת לקחת את התינוק אליה לחדר. אין בכלל תינוקיה. האמא והמלווים שלה אמורים לטפל בתינוק, עם קצת עזרה מהאחיות במחלקת יולדות. 
במקרה שאמא חולה/ לא מסוגלת לטפל בתינוק הוא הולך לפגיה להשגחה. השחרור הוא -48 -24 שעות אחרי לידה רגילה ו72-48 שעות אחרי ניתוח קיסרי, כך שלא מדובר על הרבה זמן כמו בארץ. 

תביא חיבוק

מייד אחרי הלידה אחות המעבר מצמידה לרגל של התינוק צמיד בשם hugs , או בעברית "חיבוק" היא מקשרת במחשב את שם הילד לצמיד ומעדכנת באיזו חדר הוא אמור להיות כרגע. הצמיד מראה את מיקום התינוק בדיוק של כמה סנטימטרים. במקרה שמישהו מנסה להוציא את התינוק מהחדר בלי אישור ועדכון במחשב, מייד נשמעת אזעקה מחרישת אוזניים וכל הדלתות ננעלות.

למדתי הרבה ב2 המשמרות האלו, ללא ספק, ההתנהלות שונה מאוד ממה שהכרתי, בעיקר לטובה.
אולי אם יום אחד אני ארצה קצת גיוון, אני תמיד יכולה ללכת לתפוס תינוקות.

פסח כשר ושמח,
מכל הלב, גילי